ורדה גולד

נולדתי בהרצליה עם קום המדינה  לאמא מורה ולאבא שעבר קשה בבנין. גדלתי, התחנכתי ולמדתי בהרצליה בבית הספר  העממי- ויצמן .

בבית קבלתי חינוך לעשייה , לשקדנות , לדיוק ,לאחריות  ולעזרה ,וערכים אלה ליוו ומלווים אותי עד היום.

מכיוון שמקצוע ההוראה היה שכיח במשפחתי, היה זה אך טבעי שגם אני אפנה לכיוון זה וכאשר סיימתי את כתה י' התחלתי ללמוד בסמינר לוינסקי בתל אביב ובשנת 1968 קבלתי את תעודת ההוראה שלי. הייתי מורה כוללת במשך 40 שנה. בשנת זו נישאתי לבעלי פנחס ויחד אנחנו מגדלים שלוש בנות ושלושה נכדים.

הקשר שלי עם הרקמה החל עוד בגן. מכיוון שאמי הייתה מורה לתפירה, כבר אז למדתי תכים רבים ורקמתי מפיות . מידי חופשה גדולה הייתה אימא שולפת את ארגז הדוגמאות, מכינה בד ומלמדת אותי להעתיק את הדוגמא עליו. את החוטים הייתי בוחרת  לפי טעמי. במשך הזמן הלכו המפיות וגדלו למפות ונמצאות בשימוש עד היום.

לאחר שפרשתי מההוראה חזרתי לרקום והצטרפתי לקבוצת הרוקמות של מגינה ז"ל. לצערי נהניתי מהדרכתה רק שנה אחת ,שבה נחשפתי לעולם הרקמה . למדתי להסתכל בעיניים מקצועיות יותר על רקמות מארצות שונות, להכיר בדים , סוגי חוטים ותכים.

הרקמה מלווה אותי לכל מקום ואני מקדישה לה זמן בכל יום. ההתבוננות בצבעי החוטים והשילוב ביניהם מרחיבים את הלב ומעשירים את הנפש. כמו כל עבודת אומנות- זו הפינה הקטנה שלי בבית, אליה אני מגיעה בכל רגע פנוי ומקווה להמשיך בה כל עוד אוכל.

ראנר
ראנר
מפית
מפית
מפית
מפית
שטיח קיר
שטיח קיר
שטיח קיר
שטיח קיר